בברלין למד בבית המדרש, שם גם הוסמך לרבנות בשנת 1897. ספרו "מהות היהדות" ("Das Wesen des Judentums"), שפורסם ב-1905, הביא לו מוניטין. בשנת 1912 החל בק לשמש כרב הקהילה היהודית בברלין, וזמן קצר לאחר מכן היה גם למרצה בבית המדרש.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, שימש בק כרב בצבא הגרמני. החוויות והתובנות שאליהן הגיע בק בתקופה השפיעו עמוקות על עבודתו בהמשך דרכו ועל תפיסתו התיאולוגית. לאחר עליית הנאצים לשלטון, לקח על עצמו בק את תפקיד נשיא הנציגות הארצית של יהודֵי גרמניה (Reichsvertretung der Deutschen Juden) – ארגון גג שאיחד את יהדות גרמניה בין 1933 ל-1938. לאחר פירוקו של גוף זה בשנת 1939, עמד בק בראש ההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה (Reichsvereinigung der Juden in Deutschland) – ארגון שעליו פיקחו הנאצים – עד לגירושו לטרזיינשטט ב-27 בינואר 1943.
לאחר מלחמת העולם השנייה עבר בק להתגורר בבריטניה, ששם כבר התגוררה בתו רות. לאחר 1945 לימד בין השאר בַּהיברו יוניון קולג' בארצות הברית, ובסופו של דבר היה ליו"ר האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת (World Union for Progressive Judaism). במהלך תקופה זו פרסם את יצירתו הגדולה השנייה, "העם הזה, ישראל" ("This People Israel"), שחלקים ממנה כתב עוד בזמן שהיה עצור במחנה טרזיינשטט. ליאו בק מת בלונדון בשנת 1956.
אוספי הספרים של ליאו בק
בק לא היה רק מלומד יוצא דופן, אלא גם אספן ספרים נלהב. ספרייתו הפרטית הכילה למעלה מ-4,000 ספרים, ששיקפו את הידע הרב ואת תחומי העניין הרבים שלו. האוסף הזה לא היה רק אוסף מקרי של ספרים: הם שיקפו את תחומי המחקר שעניינו אותו ואת רשת הקשרים האקדמיים הענפה שלו.
בק גם היה חבר במועדון חובבי הספרים בברלין וטיפח ידידות קרובה עם ג'ני וויילד, מנהלת הספרייה של בית המדרש. הכול ידעו שבק תרם באופן קבוע לספריית בית המדרש. הוא כנראה זכר היטב עד כמה הספרייה הזו, שהייתה נגישה לציבור הרחב, הייתה חשובה לו עצמו, כשעוד היה סטודנט חסר אמצעים. שוד הספריה, ובהמשך גם גניבת האוסף הפרטי שלו כנשלח לטרזיינשטט, היו מכה קשה עבורו. כארבעים ספרים מתוך ארבעת-אלפים באוסף הפרטי שלו נמצאו לאחר המלחמה.
אולם מתוך 60,000 הספרים של ספריית בית המדרש, שרדו את המלחמה יותר ספרים, ועל כן התעורר דיון לגבי עתידם. מאחר שבית המדרש כבר לא היה קיים, רצתה האוניברסיטה העברית להביא את הספרים הללו לירושלים. בק, לעומת זאת, פעל כדי שהספרים יישלחו לאנגליה – מדינה שבה יהודים גרמנים רבים מצאו מקלט, כולל הוא עצמו. זמן קצר לפני מותו של בק נוסדה באנגליה מכללה שראתה עצמה כממשיכת דרכו של בית המדרש, ועם מותו שונה שמה למכללת ליאו בק. בספריית המכללה יש כיום ספרים מספריית בית המדרש, וכמו כן ספרים שהורישה בִּתו למכללה, מהאוסף הפרטי השני של בק, שנאסף בשנות חייו באנגליה.
"מדעי האדם – כמוהם כאדם עצמו"