עִזרו לנו למצוא את ספרי בית המדרש הגבוה למדעי היהדות!

מחקרי מוצא עוסקים בסיפור מוצאם של חפצים כגון יצירות אמנות, ספרים או נכסי תרבות אחרים. באמצעות המחקרים האלה נודע לנו מהיכן מגיע הפריט, בין אילו ידיים עבר ומי היו בעליו המקוריים. המטרה העיקרית של תחום מחקר זה היא לברר אם הפריטים הנחקרים נרכשו באופן בלתי חוקי בעבר, או הופקעו מידי בעליהם שלא כחוק, כמו שקרה לעתים קרובות תחת השלטון הנאצי.

במקרה שלנו, חשוב לברר אם הספרים נבזזו,  מפני שיש לַספרים האלה משמעות שחורגת מעֵבר לְמה שכתוב בהם. הספרים עוזרים לנו לשחזר את המורשת התרבותית והמדעית שהנאצים ביקשו למחוק. כך, מחקרי המוצא מסייעים גם היום לתיקון העוול הנורא שעוללו הנאצים.

ספרי בית המדרש שלא ידוע מה עלה בגורלם חשובים גם היום, מפני שהם משקפים פולמוסים חברתיים שהתנהלו בתקופה שבה ראו אור, ומפני שהנושאים שהם מעלים רלוונטיים עד היום. הספרים עוסקים בשאלות מהותיות, כגון מה תפקידה של הדת בחברה? מה המשמעות של השתייכות למיעוט? או כיצד אפשר להיאבק בחדשות כוזבות (פֵייק-נִיוּז)?

מִקורות הספרים אנו למדים שני דברים עיקריים. ראשית, על משמעותם של הספרים עבור הדורות הקודמים. קיפול מינימלי בפינה החיצונית העליונה של דף זה או אחר בְּספר ("אוזן חמור"),  או הקדשה בכתב יד יכולים לספר לנו משהו על חוויית הקריאה של קוראֵי העבר או על מידת ההערכה שהספרים זכו להם. שנית, קורותיהם של הספרים מלמדות אותנו על הסכנה המאיימת על נכסי תרבות. שוד הספרים הנאצי מבהיר שגם ספריות וספרים מאוימים בעתות משבר – והפרשה העגומה הזו היא בבחינת אזהרה שמזכירה לנו כמה חשוב להגן על המורשת התרבותית שלנו כיום.

בהקשר שלנו, מחקרי מוצא נועדו לברר מהיכן הגיעו הספרים, או ליתר דיוק, היכן הם התחילו את דרכם. תחילה נבדקים הספרים בקפדנות כדי לאתר בהם סימנים כגון סימוני בעלות (Ex libris), חותמות או הערות בכתב יד. הסימנים שנמצאו מתועדים, לרוב באמצעות תצלומים או רישומים מפורטים שמתארים את הספר ומתייחסים לתוכנו. לאחר מכן נעשה שימוש במאגרי מידע ובארכיונים שיש בהם מידע ממוקד כדי לשחזר את קורותיו של הספר ואת סיפור החיים של בעליו הקודמים. תהליך זה משלב בחינה חזותית מדוקדקת של הספרים ועבודות תחקיר מעמיקות.

בנוסף לשימוש במאגרי מידע ובארכיונים, מחקרי מוצא כוללים גם ראיונות עם מומחים לַתחומים בהם עוסקים הספרים ועיונים בספרות המקצועית הרלוונטית כדי לספק תמונה מקיפה על מוצאו של ספר. פנייתנו אליכם לעזרה במציאת ספרים של ספריית בית המדרש מבטאת גישה שהיא עדיין חדשה לגמרי בתחום מחקרי המוצא. אחת המטרות של הפרויקט היא לברר עד כמה הפנייה הזו אל הציבור הרחב יעילה ומה אפשר לעשות כדי להפיק ממנה את המיטב – לטובת מחקרי מוצא עתידיים. גם בדרך זו, אתם עוזרים לנו לעשות היסטוריה.

זהו צירוף בלטינית המורכב מהתחילית Ex, שפירושה "מ" או "מתוך", ו-Libris, או "ספרים", כלומר "מספרֵי". אֶקס ליבּריס הוא סימון בעלות המופיע בְּספרים כדי שיֵדעו מי היו בעליהם של הספרים בעבר או מי הבעלים בהווה. לרוב מדובר במדבקה מודפסת קטנה על אחד מצִדיה הפנימיים של הכריכה (כלומר בתחילת הספר או בסופו), או על אחד העמודים הראשונים. על המדבקה הזו מופיע שם הבעלים, ולעיתים גם סמל או מוטיב גרפי אישי ש"מייצג" את הבעלים. אֶקס ליבּריס נועד לסמן את הספר כרכוש אישי, ולפעמים העיצוב שלו אמנותי. 

רוצים לדעת עוד? אתם מוזמנים לעיין בחומרֵי ההוראה שלנו, תחת הקטגוריה "חומרים"…

חותמות בתוך ספרים, למשל, או שמות שנכתבו בהם בכתב יד – אלה סימנֵי מוצא שמספרים לנו מי היו בעליו של הספר בעבר. ישנם מספר סימני היכר שיסייעו לכם. שני הסימנים החשובים ביותר הם חותמות ומדבקות שמציינות כי הספר ניתן לספרייה במתנה. החותמות של בית המדרש הן סימן ההיכר המובהק ביותר המעיד על כך שהספר היה שייך בעבר לספרייתו. החותמות האלה ממוקמות בדרך כלל בעמודים שבפתח הספר, ליד שֵם הספר והמחבר ושנת ההוצאה של הספר. גם ממדבקות שעליהן כתוב שהספר הוא מתנה אפשר ללמוד הרבה מאוד. כאשר מישהו מסר לספריית בית המדרש ספר במתנה, הדביקו הספרניות תווית נייר מיוחדת בתוך הספר. התווית הזו נועדה להבהיר למי הספרייה חייבת את תודתה. לצד שני סימני ההיכר האלו – החותמות וסימון הספרים כמתנה – יש גם סימני היכר פחות גלויים שעדיין עשויים לספק רמזים מעניינים, כמו  מספרי פריט בכתב יד. אם אתם רוצים לדעת עוד על סימנים המעידים שספרים היו בעברם חלק מספריית בית המדרש, אתם מוזמנים לעיין ברשימת סימני ההיכר שלנו

אחד הקשיים הגדולים הוא המחסור בנתונים תיעודיים. ארכיונים של ספריות, חנויות ספרים ומוסדות ממשלתיים שהיו מעורבים בביזת ספרים נהרסו או נסגרו במשך השנים, והספרים שהיו במקומות אלו אבדו. בעיה נוספת היא ספרים שניזוקו. ייתכן שלספר היו בעברו מאפייני מוצא חשובים, כגון סימון בעלות (אֶקס ליבּריס – ר' סעיף 4). אך לעיתים מסירים סימנים כאלה מן הספרים בכוונה כדי שלא יהיה ברור מנין הגיע הספר, או במילים פשוטות, כאשר יש סיבה להסתיר משהו. גם נזקים שלא נגרמו בכוונה, כמו למשל החלפת כריכה פגומה, עלולים לגרום לכך שמידע חשוב בנוגע לקורותיהם של ספרים ילך לאיבוד.

מחקרי מוצא דורשים סבלנות והתמדה. יש הרבה חלקי פאזל שצריך לצרף, ולא פעם המידע שעומד לרשות החוקרים לוקה בחסר. כמות הספרים שנגנבו בתקופת הנאציזם הייתה עצומה, ופירוש הדבר הוא שהיום יש צורך לבדוק את קורותיהם של המונֵי ספרים.

המונח הזה מייצג גישה מחקרית, המאפשרת למי שמעוניין להשתתף באופן פעיל בתהליך המחקר המדעי, גם בלי נגיעה מקצועית לתחום. המשתתפים שותפים לאיסוף הנתונים ולניתוחם, או שהם מסייעים לחוקרים המקצועיים במשימות אחרות שקשורות למחקר, כשהם נעזרים לא פעם בכלים כמו אפליקציות או אתרי אינטרנט. הגישה שעומדת מאחורי פרויקטים של מדע אזרחי מדגישה את חשיבות הקהילה ואת החשיבות של הפצת ידע ושל חלוקת עבודה. כך היא הופכת את המדע לדמוקרטי ומשתף יותר, פתוח למגוון רחב של נקודות מבט ורעיונות חדשים.

זה קל ופשוט. עליכם לעשות את הצעדים הבאים:

צעד מס' 1: הקליקו כאן כדי להגיע לַמפה שלנו, שבה תוכלו לראות באילו מקומות כבר נמצאו ספרים מספריית בית המדרש. בִּחרו באחד מן המקומות.

צעד מס' 2: התכוננו לַחיפוש – בִּדקו מה תנאי השימוש ושעות הפתיחה של הספרייה שבחרתם. הקליקו כאן כדי להגיע לרשימת סימני ההיכר שהֵכַנּו עבורכם. על פי הרשימה הזו תוכלו לדעת אם הספר שמצאתם היה שייך בעבר לספריית בית המדרש.

צעד מס' 3: הַפעילו מסננים ("פילטרים") שיעזרו לכם למקד את החיפושים. בעזרת הקטלוג המקוּוָן של הספרייה שבחרתם תוכלו להתמקד בספרים שיש סיכוי גבוה שהשתייכו בעבר לספריית בית המדרש.

צעד מס' 4: הַזמינו את הספרים שבחרתם אל אולם הקריאה או בִּדקו היכן הם נמצאים במדפים שהגישה אליהם חופשית, וקחו אותם למקום הישיבה שלכם בספרייה. בִּדקו היטב כל ספר, מתחילתו ועד סופו. האם אתם מוצאים בספר את אחד מסימני ההיכר שמופיעים ברשימה? הַשווּ את העקבות שאתם מוצאים בספר לסימני ההיכר ברשימה.

צעד מס' 5: תַעדו את הממצאים שלכם. אם מצאתם ספר מספריית בית המדרש או כל ספר מעניין אחר – צַלמו תמונות של הספר ורִשמו את המידע החשוב ביותר שהעליתם. אחר כך, שתפו אותנו: הקליקו כאן כדי לפנות אל מדור האבדות והמציאוֹת. נשמח לכל הודעה!

כיצד תוכלו להצטרף לַחיפוש? תוכלו לקרוא על כך בקישור השתתפות בחיפוש (להוסיף קישור).

מאחורי הפרויקט השאפתני הזה עומדים אנחנו, היסטוריונים והיסטוריוניוֹת ממכון ליאו בק. כחלק מהמחקרים שלנו, אנו רוצים לברר עוד פרטים על קורות החיים של הספרים. לאן הם התגלגלו? באילו דרכים הגיעו לאן שהגיעו, ולאיזו קבלת פנים הם זכו? האם הורידו אותם בקרטונים למחסן כלשהו ולא נגעו בהם יותר? או שאולי היה מי שגילה עניין בהם, קרא אותם ובדק את תוכנם – וכך העביר את המורשת האינטלקטואלית של בית המדרש לדורות הבאים?

העזרה שלכם היא תרומה חשובה למחקר שלנו. כאשר אנשים רבים חולקים את התובנות שלהם ואת המידע שהם אוספים, כמו שאתם עושים עכשיו, נוצרת רשת מקיפה של מידע. מגוון התובנות שהצטבר והמידע הרב שנאסף מאפשרים לנו לחשוף הֶקשרים ופרטים שהיינו מחמיצים ללא העזרה שלכם.

למרבה הצער, אין אף אחד שאפשר להחזיר לו את הספרים הללו. בית המדרש אינו קיים עוד, וגם אין לו יורשים רשמיים. המטרה של "ספריית הספרים האבודים" היא לרכז בקטלוג מקוּוָן את הספרים שאנו מוצאים. הספרים עצמם צריכים להישאר במקום בו נמצאו, מפני שגם המקום שבו הם נמצאים כיום הוא חלק מהסיפור שהם מספרים.

באתר האינטרנט של "ספריית הספרים האבודים" תוכלו להתעמק בסיפורים שמאחורי הספרים וללמוד על האנשים שהיה להם חלק בהקמת הספרייה של בית המדרש. האתר יסייע לכם לעמוד על ההֶקְשר ההיסטורי ולהכיר את כלי המחקר המתקדמים ב"אולם הקריאה" הדיגיטלי שלנו. הקליקו על "כיצד אני יכול/ה להשתתף במאמץ המחקרי". אתם גם מוזמנים לערוץ שלנו ב-TikTok. שם תמצאו לא רק מידע רקע נוסף, אלא גם דיווחים של "בלשֵי ספרים" אחרים מכל רחבי העולם.

דַווחו מייד ל"מדור האבדות והמציאוֹת" שלנו. הקליקו כאן כדי לשלוח אלינו את כל המידע הרלוונטי על הספר שמצאתם, בעיקר היכן מצאתם אותו ומה הסימנים המעידים על כך שהוא היה שייך לספריית בית המדרש. בבקשה אל תשכחו לצלם את הספר בַּמקום שבו מצאתם אותו. אנו זקוקים לתצלומים של כל סימני ההיכר המעידים מנין הגיע הספר, וכן לתצלום של עמוד השער. 

במהלך חיפושיכם, סביר להניח שתיתקלו בספרים נוספים שהנאצים בזזו, בין אם ממוסדות אחרים או מאנשים פרטיים. חשוב מאד לאתר כל אחד מהספרים הגנובים הללו, כחלק מתיקון העוול הנורא שעוללו הנאצים. אם נתקלתם במהלך החיפושים שלכם בספרים שלא היו חלק מספריית בית המדרש אך יש בהם סימנים לכך ש נגנבו מבעליהם, אל תהססו להקליק כאן, כדי לדווח לנו!

כדי ללמוד עוד על האופן שבו אפשר להיעזר בסימני היכר בְּספרים כדי לברר מי היו בעליו של הספר בעבר, או כדי לברר אם בעליו של הספר – אם זהותו ידועה – היה קורבן לרדיפות הנאצים, אתם יכולים להקליק כאן (להוסיף קישור) כדי להגיע אל "ארגז הכלים" שלנו.

תרגישו חופשי לשאול אותנו! כתובתנו: info@libraryoflostbooks.com.

לאחר שהודעתם לנו על הממצאים שלכם באמצעות "מדור האבדות והמציאות", אנחנו – ההיסטוריוניות ההיסטוריונים של פרויקט "ספריית הספרים האבודים" – בודקים את הממצאים ביסודיות. אנו בודקים אם אכן מדובר בספר מספריית בית המדרש ואם זהותו של הספר כבר ידועה; אם הוא כבר חלק מהספרייה הווירטואלית שלנו ואם יש צורך בבירורים נוספים בנוגע לספר ולקורותיו. עליכם להשאיר לנו כתובת דוא"ל, כדי שנוכל לכתוב לכם במקרה שיש לנו שאלות. אם כל המידע שסיפקתם נכון, נפתח עבור הספר כרטיס וירטואלי ב"ספריית הספרים האבודים" – ומובן שנודיע לכם על כך!

גם אם הספר שמצאתם אינו מספריית בית המדרש, נבדוק אותו ביסודיות. מובן שגם במקרה כזה תקבלו מאיתנו הודעה. פרטי הספר אמנם לא יוצגו בעמוד האינטרנט של הספרייה הווירטואלית שנגיש לציבור הרחב, מפני שעמוד זה נועד רק לספרים מספריית בית המדרש, אך הדיווח שלכם יהיה שמור במערכת באופן בטוח, כך שניתן יהיה להנגיש אותו לחוקרים אחרים.

אנחנו מכירים תודה על כל תגלית שאתם חולקים איתנו, וחשוב לנו להביע אותה בהתאם. לכן אנו דואגים לתעד את מוצאי הספרים. כאשר אתם מדווחים לנו על הממצא שלכם, אנחנו נתעד אתכם כמוצאֵי הספר או הספרים, בשם בדוי אם תרצו. אם תהיו בין בלשי הספרים המובילים שלנו, הקפידו להשתמש באותו שם בדוי, כך נוכל להבטיח שכל הדיווחים שלכם באמת ייזקפו לזכותכם. אם תִתנו לנו את הסכמתכם, נציג את הדיווחים שלכם בערוץ ה-TikTok שלנו.

בהחלט! פתחנו ערוץ ייעודי ב-TikTok. הקליקו כאן (להוסיף קישור) כדי להגיע אליו. שם תמצאו לא רק מידע רקע נוסף, אלא גם דיווחים של בלשי ספרים אחרים. שם תוכלו גם להפנות שאלות לבלשים אחרים ברחבי העולם או לגייס אחרים להתמודדות עם אתגרים. אם יש לכם שאלות שאינכם רוצים לדון בהן בפומבי, תוכלו כמובן גם לכתוב לנו לכתובת info@libraryoflostbooks.com.

אנחנו מתמקדים בספרים שעד היום לא ידוע מה עלה בגורלם. אך נשמח גם להשלים מידע על ספרים שכבר נמצאו. אתם מוזמנים לסייר בספרייה הווירטואלית שלנו. לפעמים חסרים לנו תצלומים של הספרים, ולפעמים אין לנו תרגום של שם הספר. יש פערי מידע שניתן להשלימם אפילו בלי לצאת מהבית. העלינו לאתר תצלומים של ספרים שאיננו בטוחים לגבי זהותם. תוכלו להשתמש בתצלומים כדי לפענח בעזרתם מידע שחסר לנו, והקליקו כאן (להוסיף קישור) כדי לשתף אותנו בעזרת הטופס המקוּוָן.

"ספריית הספרים האבודים" היא פרויקט חשוב של מכון ליאו בק בירושלים, של מכון ליאו בק בלונדון ושל עמותת הידידים והתומכים של המכונים ע"ש ליאו בק שפעילה בברלין ובפרנקפורט. כולנו ביחד מחויבים לחקר תולדות יהודי גרמניה ולשימור תרבותם. החזון שלנו הוא לשמר את זכרם של היהודים שנרצחו וליצור מרחבים והזדמנויות שיאפשרו לנו לפעול היום בתחום הזיכרון ושימור התרבות.

פרויקט "ספריית הספרים האבודים" נתמך על ידי סוכנות העיצוב עטורת הפרסים Goldener Westen, ברלין. הוא זכה גם לתמיכתה של הקרן "זכרון, אחריות ועתיד" (EVZ). בנוסף, אנו מודים למשרד הפנים הגרמני על תמיכתו בפרויקט, וכן לתמיכתו של משרד האוצר הגרמני, כחלק מתוכנית הלימוד על עוולות הנאצים (NS-Unrecht). אנו מודים גם לקרן אקסל שפרינגר על תמיכתה בפרויקט.